כיצד להשתמש בתובנות של תורת המשחקים כדי להשיג יתרון על מתחריך|

האם חשבתם פעם מה עושה ההצלחה שלכם לארגונים מתחרים? נכון, חוץ מקנאה ושאר הרגשות ההצלחה שלכם מעוררת את מתחריכם מרבצם וממריצה אותם לרכז את מאמציהם נגדכם.
סביר להניח כי תגובת הבטן של ארגונכם במצב זה היא להשקיע עוד מאמצים ומשאבים באסטרטגיה המוצלחת או לחפש אסטרטגיה חדשה. בסופו של יום, המאמצים שהשקעתם בתחזוקת ההצלחה יתכן ושחקו את הרווחים שלכם ממנה.
חשיבה אסטרטגית נכונה מבית 'תורת המשחקים' הייתה מונעת מכם להיכנס למצב זה. יש דרך אחרת לניהול ההצלחה אשר מאפשרת לכם ליהנות מפירותיה באופן קבוע ולאורך זמן מצד אחד, ותוך כדי כך מכניסה בלבול ואי-וודאות בקרב המתחרים שלכם מצד שני.
הכלי באמצעותו ניתן להשיג את המטרות האלו הוא כלי 'העירוב'. באמצעות כלי זה מסתירים את האסטרטגיה המוצלחת ע"י שילובה באסטרטגיה נוספת טובה מעט פחות. כמובן, יש צורך למצוא מינון כזה של ערבוב אסטרטגיות אשר יותיר אתכם תמיד ביתרון מעל המתחרים. במצב זה, המתחרים שלכם יחפשו תשובה לא לאסטרטגיה אחת אלא לתערובת של אסטרטגיות, זהו מצב של בלבול, אי-וודאות ופיזור המאמצים. אך ייתכן גם כי מתחרה כן יצליח למצוא מינון של ערבוב של אסטרטגיות אשר יצליח להטות את הכף לטובתו. אם כך, המינון הטוב ביותר מבחינתנו הוא כזה הנותן לנו יתרון בכל מינון של אסטרטגיות הננקטות על ידי המתחרים.
כדי להדגים את כלי ה'עירוב' מול התנהלות של מתחרה חישבו על מצבו של שחקן כדורגל העומד לבעוט את הפנדל שיכול להכריע את המונדיאל. הוא יודע כי הבעיטה שלו לכיוון הימני העליון של השער מצליחה בדרך כלל יותר מבעיטה לכיוון הפינה השנייה. השוער העומד מולו יודע זאת גם כן. ברור כי הצלחת הבעיטה תלויה בכיוון אליו יזנק השוער.
אם נחשוב מנקודת הראות של הבועט הרי שבהתחלה הוא נוטה לבעוט לחיבור הימני עליון כי זוהי הבעיטה החזקה שלו, אך יש סבירות גבוה כי השוער יזנק לכיוון זה. הוא מחליט אם כן לבעוט לחיבור השמאלי אך הוא יודע שהשוער יודע שהבעיטה הימנית שלו היא החזקה ולכן הוא מניח כי אתה צופה שהוא יזנק לצד ימין. כלומר השוער מניח כי אתה תנסה להפתיע אותו ולבעוט לצד שמאל ולכן השוער ישפר את סיכוייו עוד יותר אם יזנק לצד שמאל ולא לצד ימין. היות ואתה יודע שהם יודעים שאתה יודע אתה חושב שאולי בכל זאת כדאי לבעוט לצד ימין, אבל גם הם יודעים...... וחוזר חלילה חוזר חלילה וחוזר חלילה.
בנקודה זו ניתן כבר להגיע למסקנה כי העיסוק בניחושים האלו לא ייתן לנו פתרון לעולם. הפתרון הטוב יותר הוא לחשוב אסטרטגית ולערבב בין סוגי הבעיטות עוד מתחילת הקריירה כדי להגביר את הבלבול ואת חוסר וודאות אצל השוער ברגע האמת. המינון צריך לתת לבועט יתרון שבממוצע יהיה לפחות גדול מחצי. הבה נביט בטבלה אשר הסטטיסטיקאי של הקבוצה הכין. בטבלה נראה את הסיכויים לכיבוש השער (באחוזים) של שני סוגי הבעיטות בהתחשב בכיוון זינוק השוער:

אחסוך מכם את הטרחה ואמליץ בחום על החלוקה הבאה: 40% מהבעיטות יהיו לכיוון שמאל (האסטרטגיה החלשה שלך) ורק - 60% מהבעיטות יהיו לכיוון ימין (האסטרטגיה החזקה שלך). לאחר החישוב (אגב, המאוד לא מסובך) סיכויי ההבקעה הם תמיד מעל החצי (למעשה 52%) וזאת ללא קשר לאסטרטגיית הזינוקים של השוער. כעת, אם ההחלטה הגורלית של הבועט איננה נסמכת עוד על תחושת בטן או על הימור פרוע, אלא היא חלק מאסטרטגיה מחושבת מראש. מה גם שיש לו סיכוי של יותר מחצי לכבוש את השער ויתרון מתמשך לאורך זמן.

מסקנות
השיטה שבה אתה מנסה לנחש את העובר בראשו של יריבך איננה טובה יותר מהטלת מטבע או מתחושת בטן. כדי לשמור על היתרון בטווח הארוך אכן כדאי לערבב בתוך האסטרטגיה המוצלחת שלך אסטרטגיה נוספת. בעיקר כזאת שאם היריב שלך לא יתאמץ יותר מדי מולה היא עדיין יכולה להביא לך רווחים. במידה ויריבך אכן ירכז מאמץ אל מול האסטרטגיה החלשה שלך הרי שגוברים הסיכויים שלך להשתמש לאורך זמן באסטרטגיה החזקה שלך. אם הוא בכל זאת ירכז מאמץ אל מול האסטרטגיה החזקה שלך הרי שסביר כי הוא יזניח את המאמץ אל מול האסטרטגיה הפחות חזקה שלך וגם זו הרי יכולה להביא לך רווח. עירוב נכון של האסטרטגיות יביא אותך למצב בו יהיה לך יתרון קבוע ולאורך זמן.
אם כך, כדאי לנו להיזהר משימוש מופרז בהצלחה ולהשתמש בכלי 'העירוב' כדי למצוא את המינון הנכון בין שתי האסטרטגיות. כך נוכל גם לשמר את היתרון וגם את המשאבים הדרושים לשמירתו לאורך זמן.

רפי אהרן 
יועץ ומנחה בתורת המשחקים